החלטה בתיק ת"א 20328-03-10

מונחת לפני בקשת המבקשת היא התובעת בתיק 19576-12-09 לתיקון כתב תביעה וכן להורות על צירופו של המשיב 2 מר אהרון פריסקו (להלן: " פריסקו") כנתבע נוסף בתיק.

1.     לטענת המבקשת ביום 24.08.09 נחתם בינה לבין המשיבה הסכם מכר מותנה בתנאי מתלה לרכישת שלוש קומות מרתף בבניין ברחוב הרצל ברחובות הכולל 108 חניות בתשלום (להלן: " ההסכם"). במעמד החתימה על ההסכם מסרה לה המשיבה מסמך בחתימת רו"ח פלד כנספח להסכם.

2.     על פי ההסכם היה על המשיבה להעביר למבקשת בהתאם לבקשתה וזאת תוך שלושה ימים העתק מכל מסמך הקשור לנכס. פניות המבקשת לקבלת הסכמי השכירות של החניות, וכן לקבלת הבקשות שהגישה המשיבה לקבלת היתר בניה לבין מסחרי וכן למרתף חניה בתשלום ולא כמרתף בלבד, לא נענו. 

3.     לטענת המבקשת הציגו לה מצג שווא לפיו הממכר נבנה על פי היתר חניון כחניון בעוד שבתעודת הגמר שמסרו לה המשיבים צוין "מרתף".

4.     עוד טוענת המבקשת כי המשיבים לא גילו לה בשום שלב שחוזי השכירות בגין החניות בנכס מושא התביעה עם צדדי ג' אינם בתוקף. עוד טוענת המבקשת כי הוצג לה מצג שווא כוזב בשלב המשא ומתן ובשלב כריתת הסכם המכר שהסכמי השכירות של החניות ניתנים להמחאה למבקשת.

5.     בנוסף טוענת המבקשת כי במסגרת ניהול המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה נמסר לה דו"ח של רואה חשבון פלד אשר היה מטעה לעניין הכנסות קבועות בגין דמי שכירות. לעניין זה טוענת המבקשת כי בדוח לא צוין כי הסכמי השכירות אינם בתוקף נתון שהיה ידוע למשיבים ונודע למבקשת רק לאחר חתימת ההסכם.

6.     לטענת המבקשת אם הייתה יודעת כי חוזי השכירות של החניות אינם בתוקף לא הייתה חותמת על ההסכם עם המשיבה.

7.     בנוסף העלתה המבקשת טענות כלפי המשיבה ומר פריסקו אשר פעלו בניגוד לצו בית משפט מיום 10.02.10 והעבירו את החניות לצדדים שלישיים ובכך איינו את זכותה של המבקשת לקבל כספים מהמחזיקים וזאת מבלי שהמשיבה קיבלה את אישורו של בית משפט.

8.     לטענת המבקשת מר פריסקו כמנהל המשיבה ניהל משא ומתן בחוסר תום לב בשלב שלפני חתימת ההסכם ופעל בחוסר תום לב: לא גילה למבקשת בשום שלב שחוזי השכירות בגין החניות אינם בתוקף; הציג מצג שווא לפיו הסכמי השכירות של החניות ניתנים להמחאה; לא גילה למבקשת כי ההיתר לנכס הוא "מרתף" ולא כפי שצוין בהסכם; אישר למסור למבקשת את דוח רואה חשבון פלד שהיה מוטעה; כמו כן מר פריסקו אחראי אישית על הפרת הצו השיפוטי במקרה הנדון. על כן עותרת המבקשת לצרף את מר פריסקו כנתבע נוסף בתיק וזאת בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").

9.     המשיבים הגישו תגובתם וטענו כי יש לדחות הבקשה.

10.            לטענת המשיבה כתב התביעה המתוקן שהוגש הוא למעשה כתב תביעה חדש ואין כל דמיון בינו לבין כתב התביעה המקורי.

11.הגשת כתב התביעה המתוקן יש בה כדי להרחיב את גדר המחלוקת ומעלה טענות אשר כלל לא הועלו בכתב התביעה המקורי, לרבות טענת המבקשת כי אם היא הייתה יודעת כי הסכמי השכירות של החניות אינן בתוקף לא הייתה מודיעה על רצונה לרכוש את הנכס מושא התביעה. טענה זאת לא הועלתה בכתב התביעה המקורי ואין לאפשר לתובעת להעלותה כעת והיא אינה תואמת את הרציונאל העומד בבסיס תקנה 92 לתקנות.

12.            לטענת המשיבה העלאת הטענה בשלב זה ולאחר שמר פריסקו נחקר במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן אינה הוגנת ומקנה למבקשת יתרון דיוני על המשיבה.

13.            עוד טוענת המשיבה כי הבקשה הוגשה בשיהוי והיא מעלה טענות שהמבקשת ידעה או יכלה לדעת בעת הגשת כתב התביעה המקורי.

14.            בהתייחס לבקשה לצירוף מר פריקסו כנתבע נוסף בתיק וזאת בהתאם לתקנה 24 לתקנות. טוען מר פריסקו כי אין צורך לצרפו כנתבע נוסף בתיק וזאת כדי שבית משפט יפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה, שכן הטענות שהועלו אינן באחריותו האישית של מר פריסקו, אלא בשאלה האם המשיבה הפרה את החוזה והמבקשת זכאית להשבת הכספים ששילמה ולפיצוי המוסכם.

15.            המבקשת הגישה תגובתה ואף התקיים דיון פרונטאלי בבקשה, זאת בהתאם לבקשת המבקשת.

דיון והכרעה

16.            לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת המבקשת להגשת כתב תביעה מתוקן וצירופו של מר פריסקו כנתבע בתיק.

17.            גישת בתי המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות היא ליברלית מן הטעם כי התיקון בדרך כלל נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש של השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם ועל מנת לייעל את ההליך המשפטי. כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כך שבית משפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים. אולם כאשר אין בתיקון תועלת לבירור הפלוגתאות - לא יהיה בו צורך (לעניין זה ראו ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, בעמוד 148).